פסק-דין בתיק ת"א 3443-09

תובענה לסעד הצהרתי בה מתבקש בית המשפט להצהיר כי התובע הוא הבעלים הרשום על חלק של 3/12 במקרקעין בבית חנינא הידועים כגוש 30612 חלקה 162 (להלן: " המקרקעין"), וכי התובע רכש את חלקם של שניים מהבעלים הרשומים, בשיעור 4/12 חלקים מהמקרקעין, באמצעות יורשיהם. כן מתבקש בית המשפט להורות בצו מניעה קבוע נגד הנתבעים להימנע מכל פעולה משפטית ופיסית במקרקעין (סעיף 24 לכתב התביעה).

רקע עובדתי

1.      על פי נסח רישום מלשכת רישום המקרקעין בירושלים, שהינו העתק רישום מפנקס הזכויות (נספח ב' לתצהיר עדות ראשית של התובע להלן: " נסח הרישום"), אלו הבעלים של המקרקעין, שהוסדרו ונרשמו בחודש אוקטובר בשנת 1966, בתקופת השלטון הירדני בבית חנינא:

2.      עסקאות מאוחרות יותר שנעשו במקרקעין טרם נרשמו, והצדדים חלוקים לגבי זהות הבעלים והעסקאות שנעשו במקרקעין.

עיקרי טענות הצדדים

3.      התובע, תושב ואזרח ארה"ב, טוען כי הוא עבדאללה ח'ליל עבדאללה יאסין (להלן: " עבדאללה ח'ליל" או " התובע"), שקיבל את הקרקע בירושה מאביו המנוח ח'ליל עבדאללה יאסין, יחד עם אחיו, עבד אלע'אני ח'ליל עבדאללה יאסין (להלן: " עבד אלע'אני" או " אח התובע"). נטען, כי במעמד הרישום, הרישום לא נעשה באמצעות צו ירושה, כי אם בעקבות החלטת פקיד ההסדר לרשום את התובע ואחיו במקום אביהם, שנפטר עובר לרישום. צו ירושה לא הוצג בהליך זה, אולם לטענת התובע, ניתן צו ירושה על ידי בית הדין השרעי בירושלים בשנות השמונים (פרוטו' עמ' 16). בין שאר הבעלים קיימת גם קרבה משפחתית, ונטען כי זוהי הקרקע של משפחת יאסין מזה שנים רבות.